'Avodah Zarah
Daf 30b
הלכה: נָכְרִי שֶׁנִּמְצָא כול'. רַב שֵׁשֶׁת בְּשֵׁם רַב. וְהוּא שֶׁיִהְיֶה לוֹ עָלָיו מִלְוָה עַל אוֹתוֹ הַבּוֹר. אֲבָל אֵין לֹו מִלְוָה עַל אוֹתוֹ הַבּוֹר שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ בַּעֲלֵי הַחוֹב לַעֲמוֹד בַּגִּיתּוֹת וּבְגָרְנוֹת. הֲווֹן בָּעוּ מֵימַר. מָאן דָּמַר. וְהוּא שֶׁיְּהֵא לוֹ עָלָיו מִלְוָה עַל אוֹתוֹ הַבּוּר. בְּתוֹךְ לְפִישּׁוּט יָדַיִים. 30b וּמָאן דָּמַר. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ עָלָיו מִלְוָה עַל אוֹתוֹ הַבּוּר. חוּץ לְפִישּׁוּט יָדַיִים. וְלֹא כָךְ אָמַר רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב שֵׁשֶׁת. כְּשֵׁם שֶׁנָּֽתְנוּ פִּישּׁוּט יָדַיִים בְּטָהֳרוֹת כֵּן נָֽתְנוּ פִּישּׁוּט יָדַיִים בְּיַיִן נֶסֶךְ. אֶלָּא כֵינִי. מָאן דָּמַר. וְהוּא שֶׁיְּהֵא לוֹ עָלָיו מִלְוָה עַל אוֹתוֹ הַבּוּר. בְּתוֹךְ פִּישּׁוּט יָדַיִים. וּמָאן דָּמַר. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ עָלָיו מִלְוָה עַל אוֹתוֹ הַבּוּר. וּבִלְבַד חוּץ לְפִישּׁוּט יָדַיִים.
Traduction
R. Sheshet dit au nom de Rav que l’interdit est justifié ''si le païen a une créance sur ce vin'' (il y a présomption que le païen aura touché); mais s’il n’a pas de créance sur la cuve de vin, l’on ne craint rien, car c’est l’usage des créanciers de se tenir auprès des pressoirs ou des greniers de leurs débiteurs. Les compagnons d’étude ont supposé que, d’après celui qui spécifie dans la Mishna l’obligation d’avoir une créance sur la cuve, on la suppose assez proche du païen pour qu’il puisse la toucher en étendant la main; selon l’autre interlocuteur, il suffit d’une créance quelconque, même sur une cuve sise en dehors de la portée de la main, pour constituer la crainte d’un contact interdit. Cependant, R. Aba n’a-t-il pas dit plus loin (5, 9) au nom de R. Sheshet: comme en fait d’impuretés pouvant provenir de la présence d’un homme du vulgaire on admet pour limite la place à atteindre en étendant la main (143)V. (Torahot 7, 4)., on admet la même limite d’espace pour le vin pouvant être contaminé par la présence d’un païen, non au-delà? Donc, évidemment, l’interdit ne subsiste que si la cuve est à la portée de la main, et il n’y a de divergence que sur le point de savoir si la créance doit se référer à ce vin, ou non.
Pnei Moshe non traduit
גמ' והוא שיש לו עליו מלוה על אותו הבור שעשאו לו אפותיקי דאז סמכה דעתו ונגע:
אבל אין לו מלוה על אותו הבור. לא חיישינן:
שכן דרך בעלי החוב לעמוד בגיתות ובגרנות. של הלוה שלהן ולראות מה הם עושין ואם בטוחים הן בחובם ומכל מקום לא סמכה דעתו ליגע ביין:
הוון בני הישיבה בעו מימר דלמאן דמפרש למתני' דוקא שיש לו מלוה על אותו הבור:
בתוך פישוט ידים. כלומר במקום שיכול ליפשט ידיו וליגע:
ומאן דאמר אע''פ שאין עליו מלוה על אותו הבור. אלא יש עליו מלוה סתם ואפ''ה סמכה דעתו וא''כ להאי מאן דאמר דחייש טפי חיישינן נמי ואפילו חוץ לפישוט ידים דילמא לאו אדעתיה דישראל ואינו רואה אותו כשילך למקום שיכול לפשוט ידיו וליגע. ופריך הש''ס עלה:
ולא כן א''ר בא. לקמן בפ''ה כשם שנתנו פישוט ידים בטהרות כדתנן בפ''ז דטהרות המניח עם הארץ בתוך ביתו וכו' וחכ''א אין טמא אלא עד מקום שיכול לפשוט את ידיו וליגע ולא חיישינן שמא הלך עד מקום שיכול ליגע:
כך נתנו פישוט ידים בנסך. ולא חיישינן שילך לשם:
אלא כיני וכו' ובלבד תוך פישוט ידים. צריך לגרוס. וכלומר אלא לכ''ע אין אסור אלא תוך פישוט ידים ולא פליגי אלא אם מלוה על אותו היין בעינן או לא:
הַמְטַהֵר יֵינוֹ שֶׁלְּנָכְרִי כול'. רִבִּי אַבִּין בְּשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל. הֲלָכָה כְרִבִּי שִׁמְעוֹן. רִבִּי אַבִּין בְּשֵׁם שְׁמוּאֵל. אֲנִי כַפָּרַת רִבִּי שִׁמְעוֹן. אוֹ מַתִּיר בִּשְׁתִייָה אוֹ אוֹסֵר בַּהֲנָייָה. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ. מַעֲשֶׂה הָיָה וְהוֹרֵי בִשְׁתִייָה כְרִבִּי שִׁמְעוֹן. רִבִּי שְׁמוּאֵל בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ. אֵין הַגּוֹי עוֹשֶׂה יַיִן נֶסֶךְ בִּזְרִיקָה. גּוּי מָהוּ שֶׁיַּעֲשֶׂה יַיִן נֶסֶךְ בַּחֲמָתוֹ. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. אֲרַמָּייָא הֲוָה לֵיהּ קוּפִּין גַּו מַעֲצַרְתָּא. אֲתַא יִשְׂרָאֵל וּזְלַף בְּהוֹן חֲמַר. אֲתַא אֲרַמָּייָא קוֹלְתָהּ וּשְׁפָכוֹן לְגוֹבָה. אֲתַא עוֹבְדָא קוֹמֵי רַבָּנִן. אָֽמְרֵי. אֵין הַגּוֹי עוֹשֶׂה יַיִן נֶסֶךְ מֵחֲמָתוֹ.
Traduction
R. Abin dit au nom de Samuel que l’avis de R. Simon (qui est dans la Mishna permet d’user du tonneau) sert de règle. Le même dit au nom de Samuel: je professe un tel respect pour l’avis de R. Simon, que lorsque celui-ci permet l’usage du vin, il est permis aussi de le boire, et lorsqu’il le défend il est même défendu d’en tirer nulle jouissance. R. Jérémie dit au nom de R. Abahou qu’un fait de ce genre étant survenu, il fut résolu qu’il est permis de boire ce vin selon l’avis de R. Simon. R. Samuel dit au nom de R. Abahou: le païen ne contamine pas le vin en le jetant en l’air (ce n’est pas un mode de libation idolâtre); mais s’il a touché le vin de l’israélite dans un mouvement de colère, est-ce une intention de rendre le vin impropre par libation, ou non? On peut résoudre cette question par le fait suivant: Un araméen avait disposé ses récipients de vin dans la salle du pressoir; un israélite survenant y versa du vin sans la permission du païen, qui, irrité, prit une cruche coleo'' et la versa dans la cuve. Le fait fut soumis à l’appréciation des autres rabbins qui répondirent: le païen ne rend pas le vin impropre par libation en un mouvement de colère.
Pnei Moshe non traduit
הלכה כר''ש. דמתני' דמתיר אף בשתיה:
אני כפרת ר''ש. כלומר מחמת אהבתו ודרך כבוד של ר''ש קאמר לה דחזינן דעתיה דר''ש או אם הוא מתיר מתיר אפי' בשתיה ובמקום שהוא אוסר אוסר אף בהנאה:
אין הנכרי עושה יין נסך בזריקה. כדתנן נפל החביות וזרקה לבור זה היה מעשה והכשירו. דאין דרך ניסוך בכך אלא הא דקמיבעיא לן מהו שיעשה נסך בחמתו אם מחמת חימה וכעס נגע ביין של ישראל אם אמרינן דעתו לנסך או לא:
נישמעינה מן הדא. עובדא נכרי אחד היה לו קופות שלו בתוך הבית שעוצרין בו ובא ישראל וזלף לתוכו יין שלא ברשותו ובא אותו הנכרי והביא קולתה והוא העץ שנושאין בו המשאוי והגביהן להקופות בחמתו ושפך אותן לתוך הבור ואמרו רבנן דאין הנכרי עושה יין נסך בחמתו שלא נתכוין אלא להראות כעס וחימה על שהכניס הישראל יינו בכליו שלא ברשותו:
רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי חִייָה בַּר בָּא. זֶה שֶׁמּוֹזֵג. בַּחַמִּין אָסוּר. בַּצּוֹנִין מוּתָּר. יָבוֹא עָלַי שֶׁלֹּא עָשִׂיתִי מִיָּמַיי. רִבִּי יָסָא אֲזַל לְצוֹר. חַמְתּוֹן שְׁתַן חֲמַר וַחֲמִימִין וַאֲרַמָּייָא מְזַג. אֲמַר לוֹן. מַה שְׁרָא לְכוֹן.
Traduction
R. Jérémie dit au nom de R. Hiya b. Aba: Si le païen coupe le vin de l’Israélite avec de l’eau chaude, ce vin devient interdit (sujet au soupçon de contamination); mais si on le coupe d’eau froide, il reste d’un usage permis. Pourtant (dit R. Jérémie), je jure sur ma vie n’avoir jamais autorisé un tel mélange. R. Yassa, étant allé à Tyr, vit ses coreligionnaires boire du vin coupé d’eau chaude par des païens, et il leur demanda qui le leur savait permis (il ne les approuva pas).
Pnei Moshe non traduit
זה שמוזג. אם הנכרי מוזג יינו של ישראל במים חמין אסור ואם בצונן מותר:
יבוא עלי. ר' ירמיה קאמר להא דאף שר' חייה בר בא התיר מזיגה בצונן יבוא עלי שלא עשיתי מימי לנהוג היתר בזה:
חמתון. ראה אותם שותין יין עם מים חמין שמזגן הנכרי ואמר להם מי הוא זה שהתיר לכם לעשות כן:
'Avodah Zarah
Daf 31a
משנה: הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֵל לַעֲשׂוֹת עִמּוֹ בְיֵין נֶסֶךְ שְׂכָרוֹ אָסוּר. שְׂכָרוֹ לַעֲשׂוֹת עִמּוֹ מְלָאכָה אַחֶרֶת אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר לוֹ הֲעֲבֵר לִי חָבִית שֶׁל יֵין נֶסֶךְ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם שְׂכָרוֹ מוּתָּר.
Traduction
Un ouvrier (israélite) loué par le païen pour travailler avec lui au vin de libation ne pourra pas jouir de son salaire. Si l’ouvrier a été engagé pour accomplir un autre travail, lors même que le païen l’aurait chargé à un moment de faire passer un tonneau de vin de libation d’un endroit en un autre, l’ouvrier pourra toucher le salaire.
Pnei Moshe non traduit
מתני' השוכר את הפועל לעשות עמו ביין נסך. להריקו מכלי לכלי או להוליך חביות ממקום למקום ואפי' בסתם יינם שכרו אסור וקנס הוא שקנסוהו חכמים משום חומרא דיין נסך:
שכרו מותר. ודוקא שאמר לו העבר לי כל חבית וחבית בפרוטה פרוטה שכר של חביות אחרות מותר ואינו אסור אלא שכר של חבית יין נסך אבל אם אמר לו העבר לי מאה חביות במאה פרוטות ונמצאת חבית אחת של יין נסך ביניהן שכרו כולו אסור:
משנה: הַמְטַהֵר יֵינוֹ שֶׁל נָכְרִי וְנוֹתְנוֹ בִרְשׁוּתוֹ בְּבַיִת הַפָּתוּחַ לִרְשׁוּת הָרַבִּים בְּעִיר שֶׁיֶּשׁ בָּהּ גּוֹיִם וְיִשְׂרְאֵל מוּתָּר. בְּעִיר שֶׁכּוּלָּהּ גּוֹיִם אָסוּר עַד שֶׁיּוֹשִׁיב שָׁם שׁוֹמֵר. וְאֵין שׁוֹמֵר צָרִיךְ לִהְיוֹת יוֹשֵׁב וּמְשַׁמֵּר אַף עַל פִּי שֶׁהוּא יוֹצֵא וְנִכְנָס מוּתָּר. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר כָּל רְשׁוּת גּוֹיִם כְּאַחַת׃ הַמְטַהֵר יֵינוֹ שֶׁל נָכְרִי וְנוֹתְנוֹ בִרְשׁוּתוֹ 31a וְהַלָּה כוֹתֵב לוֹ שֶׁנִּתְקַבַּלְתִּי מִמְּךָ מָעוֹת מוּתָּר. אֲבָל אִם יִרְצֶה יִשְׂרָאֵל לְהוֹצִיאוֹ וְאֵינוֹ מַנִּיחוֹ עַד שֶׁיִּתֶּן לוֹ אֶת מְעוֹתָיו זֶה הָיָה מַעֲשֶׂה בְבֵית שְׁאָן וְאָֽסְרוּ חֲכָמִים׃
Traduction
Si un israélite a traité avec pureté le vin d’un païen, qu’il laisse dans le domaine de ce dernier, dans une maison ouverte sur la voie publique, dans une ville où il y a également des païens et des israélites, ce vin reste d’un usage permis. S’il ne demeure là que des païens, ce vin sera défendu, à moins que l’israélite n’ait installé un gardien auprès du vin; celui-ci n’a pas besoin de rester assis pour le surveiller, il pourra même aller et venir, et le vin restera permis. Selon R. Simon b. Eléazar, tous les domaines des païens sont considérés de même (et lorsque l’israélite seul dispose de la clôture, tous sont d’avis de permettre l’usage du vin qu’elle contient). Si un israélite a traité avec pureté le vin d’un païen, qu’il laisse dans le domaine de ce dernier, et celui-ci écrit un acte disant: ''j’ai reçu de l’argent de toi'', le vin reste permis. Mais si l’israélite veut emporter ce vin, et le païen s’y oppose jusqu’à réception de la somme stipulée, fait qui est survenu à Bet-Shean, les docteurs interdisent l’usage de ce vin.
Pnei Moshe non traduit
מתני' המטהר יינו של נכרי. ישראל שדרך ענבים של נכרי בכשרות כדי למוכרו לישראל ולא נתן דמים עכשיו לנכרי עד שימכרנו ונתנו ברשותו של נכרי:
מותר. דמירתת הנכרי דילמא חזו לי הנך ישראל דעברי ברשות הרבים ומפסידנא:
עד שיושיב שומר אין השומר צריך להיות יושב וכו'. דכיון שהוא יוצא ונכנס הרי הוא כיושב ומשמר:
כל רשות נכרים כאחת. פלוגתא דרשב''א ות''ק בהא דת''ק סבר כשהניח היין ברשותו של נכרי בעל היין הוא דבעינן שיהא הבית פתוח לרשות הרבים ועיר שישראל ג''כ דרים בה אבל ברשות נכרי אחר שאינו בעל הבית אפי' בעיר שאין ישראל דרים בו שרי ורבן שמעון בן אלעזר אומר כל רשות נכרים כאחת היא וכי היכי דברשות נכרי בעל היין אסור אא''כ בעיר שישראל ונכרים דרים בה והבית פתוח לרשות הרבים ה''נ ברשות נכרי אחר כן והלכה כרשב''א:
והלה כותב לו שנתקבלתי ממך מעות מותר. אם הבית פתוח לרה''ר וישראל דרים שם באותה העיר כדלעיל:
אבל אם ירצה ישראל להוציאו וכו'. דהשתא הוי היין משכון אצל הנכרי הואיל ויש לו מלוה על היין אסור דלא מרתת דסבר אי חזו לי ותבעו לי אמינא דידי הוא ואף על פי שהמפתח והחותם ביד ישראל אסור:
הלכה: הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֵל כול'. וְלֹא שְׂכָרוֹ הוּא נוֹתֵן לוֹ. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. קְנָס קְנָסוּהוּ.
Traduction
Pourquoi ce salaire est-il interdit? N’est-ce pas une somme donnée comme un montant dû à ce titre? -En effet, répond R. Abahou au nom de R. Yohanan, c’est par une sorte d’amende que l’on a défendu de payer le salaire de cette façon.
Pnei Moshe non traduit
גמ' ולא שכרו הוא נותן לו. ואמאי שכרו אסור ואי משום דאסור בהנאה הא איסורי הנאה דמיהן מותרין ומכ''ש שכר פעולתו ואי משום דאיסורי ע''ז תופסין את דמיהן הרי שביעית דתופסת את דמיה ושכרה מותר כדתנן בשביעית ומייתינן לה לקמן:
קנס קנסוה. משום חומרא דיין נסך ומדינא אין הכי נמי דאינו אסור:
הלכה: הַמְטַהֵר יֵינוֹ שֶׁלְּנָכְרִי כול'. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֵּרִבִּי חֲנִינָה. לֹא סוֹף דָּבָר פֶּתַח אֶלָּא אֲפִילוּ חַלּוֹן וְיֵשׁ בָּהּ אַרְבַּע עַל אַרְבַּע עַל רוּם עֲשָׂרָה. וּבִלְבַד מְקוּרֶה וּבִמְגוּפָף. הָיָה לִרְבִי. נֵימַר. אִם הָיָה נִרְאֶה עוֹלֵה וְיוֹרֵד בוֹ אָסוּר וְאִם לָאו מוּתָּר. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב יְהוּדָה. בְּעִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ דְּלָתַיִם וּבְרִיחַ הִיא מַתְנִיתָא. בְּדָא תַנֵּי. שׁוֹמֵר אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ בָא אַחַת לְקִיצִים.
Traduction
R. Abahou au nom de R. Yossé b. R. Hanina dit: en réalité l’avis de la Mishna ne se réfère pas seulement à ''une maison ayant une porte ouverte sur la voie publique'', mais aussi à une maison dont une fenêtre est ouverte sur la rue (et dont la porte donne sur une cour), pourvu qu’elle ait au moins 4 palmes carrés à une hauteur de dix, et qu’en outre elle soit munie de poutres, partout closes. Si l’israélite a un grand arbre stérile (qui lui sert pour inspecter la vue), dira-t-on qu’il suffit de voir l’israélite monter et descendre sur cet arbre pour écarter tout soupçon de la part du païen, que sans cela l’emplacement est considéré comme hors de vue et interdit? (Question non résolue). R. Aba dit au nom de R. Juda: la Mishna (parlant d’une ''ville où il ne demeure que des païens'') interdit le vin, ''à moins que l’israélite ait installé un gardien auprès du vin'', et que la ville entourée d’un mur soit munie d’une porte avec verrous. Comment a-t-on enseigné (144)Tossefta, ibid. que si même le surveillant n’arrive qu’à certains moments, cela suffit? (Qu’importe alors la précaution de la clôture? Donc, elle n’est pas indispensable).
Pnei Moshe non traduit
גמ' אלא אפי' חלון. שפתח הבית פתוח לחצר הוא ויש בו חלון פתוח לרה''ר כמו שהבית פתוח לרה''ר הוא:
ויש בה ד' על ד' על רום י' ובלבד מקורה ובמגופף. שחלון כזה אינו עשוי לסתום הוא אבל בלאו הכי זימנין דסתמו ולאו אדעתיה:
היה לרבי. כמו לו רבי ושתי מלות מובלעות במלה אחת הן. והוא אילן סרק ועל שם שהוא גדול מאליו. רבי הוא דבר הגדל ועולה ודוגמתו ומדפשקי רבי בריש במה מדליקין כלומר שהיה לו לישראל אילן אחד שם ועולין ויורדין בו לראו' איזה דבר מרחוק מהו:
נימר. דכך הוא הדין:
ואם היה נראה עולה ויורד בו מותר אם לאו אסור כצ''ל. אם כשהישראל עולה ויורד בו נראה הוא בבית מותר דמרתת הנכרי דהשתא ישראל רואהו ואם לאו אסור:
בעיר שיש בה דלתים ובריח היא מתניתא. הא דקתני בעיר שכולה נכרים אסור עד שיושיב שומר בעיר המוקפת חומה ויש לה דלתים ובריח ולא שכיחי בה עוברים ושבים כל כך ועוד דלעיר כזו אין נכנסין אלא ברשות ויכול זה הנכרי להזהר כשבאין לשם הלכך עד שיושיב שם שומר בעינן:
בדא תני וכו'. קושיא היא אם כשיש בה דלתים ובריח מוקמת להמתני' א''כ מאי האי דתני בברייתא עלה שומר אע''פ שאינו בא אחת לקיצים. כלומר שומר שאמרו אע''פ שאינו תמיד שם אלא בא אחת לקיצים לזמנים ולפעמים בתמיה הא אם אינו בא אלא לפעמים ובעיר שיש בה דלתים ובריח אמרת דמסתמא מרגישין כשבא השומר לתוכה וא''כ אין הנכרי הזה חושש ליגע ביין דסמכה דעתיה שאין השומר יכול לבוא בפתאום עליו אלא ע''כ דלא מחלקינן בזה אלא בלא שומר לעולם אסור ובשומר לעולם מותר ואמרינן שהשומר יכול לבא בכל עת שירצה והלכך אע''פ שאין השומר בא אלא אחת לקיצים מרתת הנכרי דשמא עכשיו הוא בא ורואהו:
תַּנֵּי. יִשְׂרָאֵל וְגוֹי שֶׁכָּֽנְסוּ אֶת יֵינָן בְּפרכייא שֶׁלָּעִיר. אֲפִילוּ שׁוֹמְרִים גּוֹיִם אֲפִילוּ חָבִיּוֹת פְּתוּחוֹת מוּתָּרוֹת שֶׁאֵין מְנַסְּכִין כֵּן.
Traduction
On a enseigné: si un païen et un israélite ont en même temps emmagasiné leur vin dans un faubourg, perioch, de la ville, ce vin pourra être bu, lors même que les gardiens sont des païens, et les tonneaux fussent-ils ouverts, car les libations à l’idole n’ont pas lieu en ce cas.
Pnei Moshe non traduit
תני. בתוספתא פ''ח והתם גריס פרזא שישראל ונכרים כונסין לתוכו יין. ומלשון פרוותא הוא אפרוותא דזולשפט בפ' איזהו נשך. והוא מקום שמביאין הסוחרים חביותיה' ומעמידין שמה למכרה בשוק:
רִבִּי הִילָא בְשֵׁם רִבִּי יַנַּאי. הַלּוֹקֵחַ כְּמוֹכֵר. וְתַנֵּי כֵן. אֶחָד הָלּוֹקֵח וְאֶחָד הַמּוֹכֵר בִּרְשׁוּת הַגּוֹי. בִּזְמַן שֶׁהַיַּיִן שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְיִשְׂרָאֵל דָּר שָׁם מוּתָּר. וְהוּא שֶׁיְּהֵא עָלָיו מַפְתֵּחַ וְחוֹתָם. וּבִזְמַן שֶׁהַיַּיִן שֶׁלְּגוֹי וְיִשְׂרָאֵל דָּר שָׁם מוּתָּר. וְהוּא שֶׁיְּהֵא עָלָיו מַפְתֵּחַ וְחוֹתָם. וְאִם אֵין יִשְׂרָאֵל דָּר שָׁם אָסוּר אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ עָלָיו מַפְתֵּחַ וְחוֹתָם.
Traduction
R. Ila dit au nom de R. Yanaï: l’acheteur est considéré à l’égal du locataire. On a dit en effet:soit l’acheteur, soit le locataire d’un emplacement dans la propriété d’un païen, peuvent user du vin lorsque ce vin est à l’israélite, et qu’un israélite y demeure, à condition d’avoir en main la clef du magasin, et d’avoir cacheté le tonneau. Si le vin est au païen, mais un israélite y demeure, le vin est aussi permis dans les mêmes conditions de possession de la clef et du cachet; si l’israélite n’y demeure pas, le vin devient interdit, lors même que l’israélite a en mains la clef et que le tonneau est cacheté.
Pnei Moshe non traduit
הלוקח כמוכר. כשוכר צ''ל:
ותני. בברייתא כן:
אחד הלוקח ואחד השוכר וכו'. כלומר אחד הלוקח ואחד השוכר בית ברשות הנכרי להכניס יינו לתוכו:
ובזמן שהיין של נכרי. וישראל זה מטהר יינו למכרו לישראל:
רִבִּי יִילַי בְשֵׁם רִבִּי יַנַּאי. חֲלוּקִים עַל רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָֽעְזָר. לֹא עַל הָדָא אִתְאֲמָרַת אֶלָּא עַל הָדָא דְבַתְרָהּ. הַמְטַהֵר יֵינוֹ שֶׁלְּנָכְרִי וכול'.
Traduction
– A l’école de R. Ila au nom de R. Yanaï, on conteste l’avis de R. Simon b. Eléazar (que ''tous les domaines de païens soient considérés de même''); cette opinion ne se rapporte pas au commencement de la Mishna (que le vin est permis même dans une ville où il y a seulement des païens), mais à la suite de cette Mishna, où il est dit: ''Si un israélite a traité avec pureté le vin d’un païen, qu’il laisse chez ce dernier, etc., le vin reste permis; mais si l’israélite veut emporter ce vin, etc., c’est interdit'' (la distinction admise par les autres docteurs ne l’est pas par R. Simon, qui l’interdit en tous cas, par crainte d’un contact probable du créancier).
Pnei Moshe non traduit
חלוקים על ר''ש בן אלעזר. כלומר הא דקאמר כל רשות נכרים כאחת משום דשמעינהו לרבנן דאמרי דוקא בבית ורשות של הנכרי בעל היין הוא דאסור אבל ברשות נכרי אחר אפי' בעיר שכולה נכרים מותר ועלה קאמר כל רשות נכרים כאחת היא:
לא על הדא איתאמרת. וקאמר הש''ס דלאו על הרישא איתמר הדא מילתא אלא על הסיפא המטהר יינו של נכרי וכו' אבל אם ירצה הישראל להוציאו וכו' דאסור משום דהוי כמו שיש להנכרי מלוה על היין וסומך דעתו ליגע בו בהא הוא דמחלקי רבנן בין רשות של הנכרי בעל היין ובין רשות נכרי אחר משום דזה הנכרי אין לו מלוה עליו ורשב''א פליג דאפ''ה כיון שאינו מניחו עד שיתן המעות להנכרי בעל היין חיישינן דשבק ליה ליגע בו והוא בעל היין ולא מרתת דיש לו מלוה על היין:
הדרן עלך פרק רבי ישמעאל
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source